עולם ניהול האחזקה בתעשייה מורכב משני תהליכי ליבה עיקריים – תהליכי ניהול תקלות שבר ותהליכי האחזקה המונעת. במאמר קודם דיברנו על העובדה המצערת שתקלות השבר הן חלק מהחיים ועל הצורך להתייחס אליהן כאל תהליך ניהולי מהותי. הפעם נדבר על תהליך ניהול האחזקה המונעת.
גם היום, ואפילו בתקופה הנוכחית שבה מושגים כמו אחזקה חזויה, והאינטרנט של הדברים (IOT) ולימוד מכונה (Machine learning) ועוד ועוד מושגים נזרקים לחלל האוויר, עדיין, האחזקה המונעת היא לב ליבה של מחלקת האחזקה. ואפילו מעבר לכך – ניקיון, גירוז, שימון, ובעיקר בדיקה, הם הפעילויות המשמעותיות ביותר בתהליך. בהנחה שתקלות שבר הן חלק מהחיים, הדרך היחידה לשלוט בהן, לצמצם אותן למינימום, ולהגיע לאופטימיזציה אמיתית בתהליכי האחזקה בתעשייה, היא באמצעות ניהול תהליכי אחזקה מונעת איכותיים. כמעט כולם מכירים את התהליך הסטנדרטי של ביצוע רשימת פעילויות בתדירויות מסוימות שמטרתן לשמור על המצב הטכני של המכונה, אבל מצוינות אמיתית באחזקה מושתתת על תהליך עדין ומורכב של איזון בין עלות ותועלת. אם נתייחס גם לאחזקה חזויה כאל חלק ממנגנון האחזקה המונעת (וגם אם לא) נקבל תהליך מורכב גם מההיבט הטכני וגם מההיבט הניהולי, שמעטים מאיתנו מצליחים להיות באמת מצוינים בו.
אנחנו נדרשים להקמת תהליך אחזקה מונעת כשבונים מפעל חדש, כשמתקינים מכונה חדשה או שהחלטנו לשפר את האחזקה המונעת של מכונה קיימת. הוראות היצרן הן בסיס חיוני לכתיבת הוראות האחזקה. יהיה לנו קשה וגם לא תמיד משתלם, לקיים את הוראות היצרן כלשונן. יצרן המכונה דואג מאוד למכונה שלו ולעיתים גם קצת לישבן שלו, וקצת פחות ליעילות ולתפוקה שלכם. ולכן, בשלב הראשון מומלץ לעבור על המלצות היצרן עם הצוות הטכני שלכם, לדרג את הפעילויות בהתאם לחשיבותן ולנחיצותן, לתת לכל פעילות הערכת זמן תקן לביצוע, ולשקול על מה ניתן לוותר, מה ניתן לרווח, ומה חשוב לבצע או אפילו להוסיף. העיקרון המנחה צריך להיות תמיד "אמינות המערכת – מניעת תקלות ושמירה על מצב המערכת", ויחד עם זאת לנסות לחשוב על עלות מול תועלת של כל פעולה. צריך לזכור שלפעילות של אחזקה מונעת יש עלות בזמן טכנאי ובזמן מכונה. תמיד יש לשאול את עצמנו מה יקרה אם לא נבצע את הטיפול מבחינת עלות ותועלת. ורק אם אנחנו משוכנעים שיש לזה הצדקה כלכלית. נכניס את הפעולה לתוכנית האחזקה המונעת
חשוב שתהיה התאמה למשאבים הקיימים בארגון על מנת שלא ליצור מצב שבו היינו מאוד קפדנים אבל למעשה אין לנו את משאבי כוח האדם או את שעות המערכת לצורך ביצוע של הפעילות. נזכיר שאנחנו מדברים באופן כללי – על מכונה, קו ייצור, או על מפעל שלם. כשמדובר בתוספת של מכונה למערך טכני פעיל אין כאן הרבה סיכון, אבל כשבונים מערך אחזקה מונעת למפעל חדש, המשמעות של כל סטייה כלפי מטה או כלפיי מעלה תגרום לתוצאות משמעותיות ולכן חשוב שיהיה מדויק. יותר מדיי אחזקה תעמיס את הצוות הטכני שלא לצורך ותדרוש זמני טיפול ארוכים מדיי. חוסר באחזקה יגרום להידרדרות ולתקלות. למען האמת אין כאן קו ברור אבל ככל שמדובר על מערך גדול יותר המשמעויות כבדות יותר.
ישנן תיאוריות ומתודולוגיות שונות לגביי תהליכי קביעת כל פעילות לכל רכיב והמרווחים שלה, אבל זה לא המקום להעמיק עד כדי כך.
לאחר שקבענו לכל מערכת את הפעילויות והתדירויות, אנחנו צריכים לבנות שיטת עבודה לתזמון ולניהול של פעילות האחזקה המונעת. ניתן להתחיל ידנית, ניתן להעזר באקסל, ניתן לעשות שימוש בתוכנת ה ERP הארגונית, וניתן גם להשתמש בתוכנת ניהול ייעודית (CMMS), אבל חשוב להבין שכל אילו הם כלים שמשרתים אותכם בתהליך הקריטי של ניהול וביצוע אחזקה מונעת. אסור להשתעבד למערכת אלא למצוא את הכלי המתאים ביותר עבורכם שיסייע לכם ביישום התהליך. ודבר נוסף, האתגר הגדול הוא התהליך ולא הכלי. אנחנו פוגשים הרבה מאוד תוכנות ייעודיות שעלו הרבה כסף ואינן מתאימות לארגון או לצוות. ולכן המלצתי היא לגבש תהליך יחד עם הצוות הטכני ואח"כ להתאים לו כלי עבודה. בחירה של מערכת ניהול היא לא הדבר החשוב ביותר אבל היא בהחלט חלק בתהליך. חשוב לבחור בשיטה שמשרתת את מנהל האחזקה ואת צוות האחזקה בצורה הנוחה והטובה ביותר. ארגונים רבים דורשים מהאחזקה לעבוד באמצעות תוכנת ה ERP הארגונית. זו לא החלטה גרועה אבל היא חייבת לבוא עם תקציב ודרישה להתאמת מערכת ה ERP לתהליך העבודה של צוות האחזקה.
השלב הבא הוא תיעוד ואיסוף נתונים. מי שמנהל ארגון שמתקדם בתהליך ועובד עם מערכות ניהול ייעודיות יכול לתעד ולאסוף כמות מאוד גדולה של מידע. מי שנמצא ברמה בסיסית יותר, חשוב שיתמקד במינימום ההכרחי של נתונים – תאריך, שעות עבודת טכנאי, שעות השבתת מכונה, שם הטכנאי. המטרה היא להציג בסוף חודש או רבעון את הפרמטרים הבאים ביחס לתקופות קודמות:
- תכנון מול ביצוע של הוראות אחזקה מונעת (95-98% זה הסטנדרט)
- שעות השבתת מערכות עבור ביצוע אחזקה מונעת
- שעות עבודת טכנאי – רצוי להשוות את משאבי האחזקה המושקעים באחזקה מונעת לאילו המושקעים באחזקת שבר (אם אתם באזור של 50/50 אתם במקום טוב)
- פרט לאילו הייתי גם מתייחס בכל חודש בכתב להוראות העבודה שלא בוצעו או שבוצעו באיחר ולסיבות שגרמו לכך.
לא כל דבר הייתי ממליץ לתעד. ניתן לתייק את טפסי האחזקה המונעת או לשמור אותם במדיה מגנטית אבל כל עוד אתם עובדים עם ניירת, לא הייתי משקיע מאמץ בתיעוד של כל שורת פעילות אלא שומר למקרה שנרצה לבחון או לתחקר משהו בדיעבד.
אם אתם מנהלים את הדברים הכתובים למעלה בצורה טובה – אתם בכיוון הנכון להתקדם לעבר אחזקה מקצועית.
בואו נדבר קצת (ממש קצת) על עבודת הטכנאי בביצוע אחזקה מונעת: מכיוון שאנחנו מדברים כאן על מגוון רחב מאוד של ציוד ופעילות ננסה לדבר בכלליות על התהליך אבל בכל זאת כמה מילים על מקצועיות טכנית. גם אם אתם כותבים את זה במפורש בתחילתו של כל טופס אחזקה מונעת וגם אם לא, המטרה העיקרית של האחזקה המונעת היא לגרום לטכנאי טוב לעמוד מול המכונה ולהקדיש כמה שניות או אולי דקות בודדות, להסתכל ולהקשיב ולחוש את המכונה. טכנאי טוב, עם קצת רצון ועם הדרכה נכונה, יכול לבצע תהליכי בקרה מאוד מעמיקים ומקצועיים שיחסכו לכם כסף רב בעזרת החושים הבסיסיים שלו – ראייה, שמיעה, ומישוש. אם נצייד אותו בהדרכה נכונה, בפנס חזק, ובמד טמפרטורה, הוא יכול להשיג לנו ידע חיוני על מצב המערכת.
תהליך האחזקה המונעת הוא זה שנותן את הקצב המחלקתי והוא זה שמרכז את עבודת הממשקים הארגונית מול התפעול. חלק מהלקחים העולים מתוך ניתוח תקלות השבר יופנו אל טיפול באחזקה המונעת ולכן אנחנו צריכים גם לתת את דעתנו לאופן שבו ניתן לשנות את האחזקה המונעת. חשוב לייצר מנגנון שבו לא כל אחד רשאי לשנות, לבטל או להוסיף ומצד שני חשוב לאפשר לטכנאים תהליך נוח ופשוט של עדכון שנובע מיישום לקחים העולים מתהליכי הניתוח של תקלות השבר. בארגונים רבים מדובר על תהליך כה מסורבל שגורם לצוות הטכני חוסר רצון לעדכן את המסמכים ובהמשך לאי ביצוע של משימות חשובות.
מילה על פקיד או פקידה טכנית – מי שמתחיל ליישם אחזקה מונעת יידרש לעבודת פקידות מסוימת התלויה כמובן בהיקף הציוד. הרבה ארגונים מנסים לחסוך דווקא כאן וגורמים לנזק לתפקוד האחזקה. מדובר במשרה שעלותה נמוכה יחסית וניתן לאייש אותה בקלות יחסית. כשהאיוש הוא נכון, מדובר על גורם מאוד מרכזי וחשוב בתפקוד המחלקה כולה.
ומילה אחרונה על תופעה שנקראת "אחזקת יתר" (Over Maintenance), לעיתים מהנדסים או טכנאים נמרצים מבצעים פעילות מיותרת. צריך לזכור שכל פעולה שהחלטנו על נחיצותה בשלב שבו קבענו את הוראות האחזקה המונעת, גוררת איתה עלויות של זמני השבתת מכונה, שעות עבודת טכנאי, חלפים, וכו… מחקר שבוצע בחיל האוויר הישראלי גילה שחלק מפעילויות האחזקה שמבוצעות על מטוסים פעילים, לא רק שהן מיותרות אלא שחלקן אף מייצר בעיות טכניות עודפות. הכוונה היא לבנות מערך אחזקה מונעת מינימאלי שיביא ערך אמיתי לאמינות המערכת ולא יגרום לפעילות מיותרת. בוודאי אם אתם בונים מערך חדש, תמיד ניתן יהיה להוסיף פעילויות בשלב מאוחר יותר.
לא נגענו בכל תהליכי העומק כמו דיוק במרווחי טיפול וכדאיות אחזקה חזויה, לא הזכרנו את תפקידו של "פלנר" בצוות וגם לא נכנסנו לעומקו של הטיפול עצמו, אבל עברנו על הבסיס.
אם אתם מנהלים נכון את תהליכי אחזקת השבר שלכם, ובנוסף לכך את מנהלים נכון גם את תהליכי האחזקה המונעת שלכם, חלק ניכר מתהליכי הליבה של מחלקת האחזקה שלכם נמצא בשליטה וניתן להתקדם לשלבים הבאים – אחזקה חזויה, תוכנת אחזקה, ועוד… בהצלחה.