איזו תחושה גורמות לכם צמד המילים "אחזקת שבר"?. למרות ששיטה זו נושאת על גבה מעל ל50% מכלל משאבי מחלקת האחזקה, היא לא מקבלת את המקום הראוי לה בתכניות העבודה ובתהליכי השיפור שלנו. הרבה הארגונים נושאים עיניהם לעבר מילים יפות יותר, כמו אחזקה חזויה או לכל הפחות אחזקה מונעת, שלא לדבר על מושגים כמו קייזן, TPM, LEAN, S5, 6Ʃ ועוד, לא תמיד מבינים את התהליך, המקצועיות, העומק ובעיקר את פוטנציאל השיפור הרב, המצוי בתוך תהליכי העבודה הבסיסיים של עולם אחזקת השבר.
ראשית נזכיר את מטרת מחלקת האחזקה. אמנם כל ארגון מגדיר את זה מעט שונה אבל בדרך כלל זה ייראה בערך כמו – "לשמר את מצב הציוד ולאפשר עבודה רציפה". או "לשמר את מצב הציוד לאורך מחזור החיים שלו ולתת לארגון מקסימום אמינות ויעילות". חלק מן הארגונים גם מוסיפים שיש לעשות את הנ"ל במינימום של עלות. אגב – אחת הבעיות הקשות של עולם האחזקה היא שחלק לא מבוטל מן המנהלים מתחילים בטיפול בצד הקל של המשוואה, זה של ההוצאות ושל הקטנת העלויות, ולא דואגים למטרות העיקריות של אמינות ודאגה לציוד. אבל על כך במאמר אחר…
נתחיל בכמה מושגים בסיסיים: עולם האחזקה בתעשייה מבוצע באמצעות שלוש שיטות עבודה בסיסיות: אחזקת שבר, אחזקה מונעת, ואחזקה חזויה. אם נרצה לדייק אז מעל 95% ממשאבי האחזקה מתחלקים בין שתי שיטות בלבד – אחזקת שבר ואחזקה מונעת. בשנים האחרונות ישנם מילים ומושגים רבים שנכנסו לעולם האחזקה, חלקם כבר יצאו וחלקם עדיים שם, בינתיים, אבל למעשה כבר מימי רומא העתיקה, הבסיס לא השתנה, ובמהותו הוא אחזקת שבר ואחזקה מונעת. האתגר הוא לעשות אותן בצורה הדירה (קונסיסטנטית) מדויקת יעלה ומשתפרת. זה דורש הרבה מאוד מקצועיות ומשמעת, שני דברים שמאוד חסרים לנו כאן בשנים האחרונות…
נחזור לנושא שלשמו התכנסנו – אחזקת שבר. לא הרבה כבוד עושים בתעשייה לשיטת האחזקה הוותיקה והנפוצה הזאת. לרבים מאיתנו היא נשמעת מיושנת, לא מעודכנת, פשוטה ולא ממש מעניינת. אבל למעשה, מרבית פעילויות האחזקה בעולם התעשייה מתנהלות בשיטה זאת. לפי סקר של חברת IDCON, למעלה מ 50% ממשאבי האחזקה, בתקציבי חלפים, קבלני משנה וכח אדם, מופנים לתהליכי הטיפול בתקלות שבר. אגב – מדובר על צפון אמריקה, להערכתי בישראל המספר הזה גבוה בהרבה. המשמעות היא שמי שלא מקדיש מחשבה לבניית תהליך עבודה נכון של טיפול בתקלת שבר מזניח חלק ניכר ממשאבי האחזקה שלו ומוותר על פוטנציאל שיפור מהותי.
תהליך העבודה שעל פיו אנחנו פועלים בשיטת אחזקת שבר מורכב ממגוון של פעילויות שאותן ניתן לפרק למספר פעילויות נפרדות. ננסה להרחיב על העיקריות שביניהן:
- אבחון (דיאגנוסטיקה) של מהות התקלה – האבחון הנכון הוא החלק היסודי ביותר והמקצועי ביותר בעולם האחזקה. חישבו רגע על רופא שנותן לכם תרופה עבור מחלה שלא אובחנה בצורה נכונה… אז כן, אנשי האחזקה הם הרופאים של המכונה, ואסור לנו להתחיל לטפל בבעיה ללא הבנה אמיתית שלה. זאת ועוד – עם השנים המכונות משלבות יותר ויותר בקרה ואלקטרוניקה. המשמעות היא שהתהליך הדיאגנוסטי משלב גם את צוות החשמל והבקרה. בנוסף לכך חשובה כאן גם הדינמיקה האמון, ושיתוף הפעולה שבין המפעיל לטכנאי, וכמובן שאם מדובר על השעה 03:00 לפנות בוקר האתגר הזה לחלוטין לא פשוט…
- איתור סיבת השורש – אם אמרנו שהדיאגנוסטיקה חשובה אז הבא בסדר העדיפויות הוא איבחון סיבת השורש לאירוע. קיים מגוון רחב של סיבות שורש, אבל בשביל למנוע את האירוע הבא חובה עלינו להבין היטב מה גרם לכשל. הביטו על עולם התעופה ותראו לאיזו רמת אמינות טכנית ניתן להגיע בתהליך של חקירה, ניתוח וטיפול בגורמיי השורש. טיסה בשנות האלפיים בטוחה עד כדי כך, שמבחינה סטטיסטית השלב של הנסיעה לנמל התעופה מסוכן יותר מהטיסה עצמה. ניתוח אמיתי של סיבת השורש לאירוע מאפשר לנו למנוע את האירוע הבא, אם זה באמצעות שינוי באופן ביצוע של האחזקה המונעת, אם זה באמצעות שינוי הנדסי, לעיתים באמצעות הדרכה לצוות הטכני או למפעיל ולעיתים הבעיה בכלל בחומר הגלם או אפילו בבעיית משמעת. יש לא מעט מתודולוגיות שזו מטרתן, ולא משנה במה תבחרו, חייבים לחקור ללמוד ולהבין…
- אופן התיאום עם גורמי התפעול. מרגע שתהליך הטיפול ברור, חשוב לקבל החלטות שמשולבות עם אילוצי גורמי הייצור. לעיתים ניתן להמשיך לעבוד עד לסיום מנה או אצווה, ולעיתים חייבים לעצור. לעיתים ניתן לאלתר תיקון ולקבל את המערכת מאוחר יותר ולעיתים אין מנוס מעצירה. אבל חשוב לקבל החלטות יחד עם גורמי התפעול שמכירים את המשמעויות הכלכליות שמעבר לנושא הטכני. גם כאן שיתוף הפעולה עם התפעול חשוב לצורך קבלת החלטה נכונה.
- אופן התיקון הבטיחותי והמקצועי – כאן כבר מדובר על איכות העבודה, סביבת העבודה, כלי העבודה, וההקפדה על הבטיחות הסדר ואופן ניהול התיקון עצמו. יש שיאמרו שתיקון מהיר הוא מה שחשוב אבל בעיניי מדובר על תהליך שמתחיל באופן שבו נראה העובד, החיוך שלו ארגז הכלים שלו וסביבת העבודה שלו. יש כאן כמובן הרבה מהמקצועיות הטכנית של העובד – תחום שהולך ומידרדר בשנים האחרונות, אבל למען האמת, אם אתם מאמינים כמוני שאחזקה והדרכה הולכים יחד, אז כל עובד בעל פוטנציאל יכול להגיע לשם. לא רק בגרמניה טכנאים נראים כמו מהנדסים. זה אפשרי גם כאן, עם ניהול, קצת משאבים, והרבה הדרכה והכוונה.
- אופן התיעוד – חלק מהארגונים עושים שימוש במערכות ממוחשבות לתיעוד וחלקן אוספות נתונים ברישום ידני. בשני המקרים ישנה חשובות גדולה מאוד לנתונים המתועדים לשם ניתוח תקופתי של היקף האובדנים והמגמות. סעיף זה מאתגר משני היבטים עיקריים: האתגר הראשון הוא הגדרה מסודרת של מה בדיוק אנחנו מחפשים (תשובה – משך השבתה, סיבת שורש, שעות עבודה, שם הטכנאי). אנחנו תמיד רוצים לאסוף מינימום של נתונים שייתנו לנו תמונה טובה ככל שניתן לצורך הבנת המצב. האתגר השני נובע מכך שתמיד נדרשת לשם כך פעולת רישום של אנשים טכניים שלא ממש אוהבים את פעולת התיעוד. זה, אגב, בדרך כלל החלק הכי קשה ליישום בתהליך כולו.
- ניתוח הנתונים והסקת המסקנות – אחרי שהנתונים בידינו יש לנסות לכוון אל הבעיות שגורמות לנו את האובדנים הגדולים ביותר ולבחון, בהסתכלות על סיבות השורש, אם והיכן קיים פוטנציאל שיפור. חשוב לייצר תהליך שמציג עלות ותועלת בשקלים.
- יישום המסקנות – בהיבט הניהולי זה החלק הקל, אמנם נדרש יישום מקצועי אבל למעשה מן הרגע שבו קיימת הבנה של מה נכון לעשות ואיך לעשות זאת, נותר רק הביצוע הטכני.
- ניהול מעקב ובקרה – לאחר כל התהליך שתיארנו מעלה, הגענו לשלב המרתק שמאפשר לבחון האם ביצענו את כל התהליך נכון ומאפשר גם להשוות בין החודש האחרון לחודשים קודמים. כאן אנחנו מגיעים לנקודה שבה ניתן לראות את הדבר החשוב ביותר בתהליך – האם אנחנו משתפרים או מידרדרים. מומלץ לא להסיק מסקנות מתוצאות של חודש אחד אבל לעקוב ברמה חודשית וכשיש לכם קצת יותר ביטחון חשוב לשתף את הצוות שלכם. בהמשך כדאי גם לבנות סט גראפים יפה ולשתף את הקולגות וההנהלה.
וכל זה, ממש על קצה המזלג, ישנם תהליכים משלימים שלא נגענו בהם כמו ניהול חלפים אפקטיווי, מדיניות הארגון, ניהול ידע טכני, בטיחות, ועוד, אבל יש ממה להתחיל…
אז אחרי שיש לנו את סט הפעולות הללו, ואחרי שהן מתוארות באופן הולם בנוהל, ואכן מתבצעות, אנחנו יכולים לאמר שאנחנו שולטים בחלק נכבד משגרת הפעילות של צוות האחזקה שלנו. אני גם מבטיח לכם שאם אכן תנהלו את התהליך הזה בצורה "מעגלית" של שיפור – ביצוע, תיעוד, ניתוח, יישום, בחינה וחוזר חלילה, תראו די מהר תוצאות משמעותיות בצמצום אובדנים. ואם זה אכן כך, אפשר לעבור לדבר על "המלכה של עולם האחזקה" – האחזקה המונעת. על כך במאמר הבא.